קֹדֵ֣ר הִ֭לַּכְתִּי בְּלֹ֣א חַמָּ֑ה קַ֖מְתִּי בַקָּהָ֣ל אֲשַׁוֵּֽעַ׃

קודר וגו׳. ר״ל כמו הנשחר מעצמו ולא שזפתו השמש שאז הולך הוא בשחרותו כי לא תלך השחרות בעמדו בצל כדרך השחרות הבאה מן השמש כן לא אקוה שילכו היסורים ממני כי באו עלי בלא עון ופשע לשאחשב שימרקו העון וילכו להם ולכן קמתי בקהל רב ואצעק הואיל ובין כך ובין כך לא ילכו היסורים:

קודר. ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ב):

קדר, עד שהלכתי קדר בלא חמה, שאני שחור מן הצרות לא ששזפתני השמש, ועת אשר קמתי ואשוע בקהל רב, אז.

בלא חמה. בלא שמש והרצון שאין היותי קודר מפני ששזפתני השמש: