כִּ֣י מִ֭נְּעוּרַי גְּדֵלַ֣נִי כְאָ֑ב וּמִבֶּ֖טֶן אִמִּ֣י אַנְחֶֽנָּה׃

מנעורי גדלני כאב - גדל היתום עמי.

אנחנה - שב אל האלמנה. ויש אומרים: כי מנעורי גדל עמי היתום ומבטן אמי אנחנה צדקתי, והראשון יותר נכון, בעבור שהוא דבק עם הפסוקים למעלה ולמטה.

כי מנעורי. כמו האב המגדל בנו מעת נעוריו כן מדת הצדקה גדל אותי מנעורי ולא זזה ממני ומעת צאתי מבטן אמי אנהג עוד המדה ההיא ולא זזתי ממנה ואמר דרך הפלגה ור״ל מאוד דבקתי בה כאלו היא אחזה אותי ואני אותה:

אנחנה. נהגתי אותה כמו ולא נחם (שמות יג):

כי מנעורי גדלני כאב, הלא אז מה אעשה כי יקום אל אשר הוא גדלני מנעורי, שגם אני הייתי יתום וה' גדל אותי כאב, וישאל מדוע לא עשיתי אל היתום את אשר עשה ה' לי שנתן לי לחם והיה לי לאב, ומבטן אמי אנחנה שאמי נשארה אלמנה ואני נחיתי אותה מיום שיצאתי מבטן, ר"ל מנעורי, ע"י עזרת ה' שגדלני כאב השגיח גם על אמי להחיותה, וכשגדלתי פרנסתי את אמי, וא"כ איך אכלה עיני אלמנה ויתום ואשכח טובות ה' עלי ועל אמי:

גדלני. גדל עמי: