וְהוּכַ֣ח בְּ֭מַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּב֑וֹ (וריב) [וְר֖וֹב] עֲצָמָ֣יו אֵתָֽן׃

ורוב עצמיו - במכאוב איתן, כי הראשון ישמש עצמו ואחר עמו והעניין כפול כמנהג.

והוכח במכאוב. וכאשר הוכח במכאוב על כי לא השכיל בהודעת החלום ולא שב לה׳ ובא לו ההודעה השניה שנתייסר במכאוב לשכוב חולה על משכבו הנה מתחילה עדיין רוב עצמיו איתן וחזק כי אולי ישכיל במעט מן המכאוב:

והוכח. ענין גמול עונש וכן והוכחתיו בשבט אנשים (שמואל ב ז׳:י״ד):

איתן. חזק כמו איתן מושבך (במדבר כד):

והוכח, עתה מבאר מ"ש ובשתים לא ישורנה, שמי שלא שר והביט את החלום ולא שת לבו אל הודעה זאת, ידבר עמו ה' ע"י הודעה אחרת, כי אז הוכח מה' (בא לו תוכחה ומוסר) על ידי מכאוב על משכבו, וריב של עצמיו הוא ריב איתן, שנשבת שלום הגוף, ויתגברו כחות המתפעלים על הכחות הפועלים, עד כי.

ורוב עצמותיו איתן. וברוב עצמיו מכאוב איתן והרצון בו וברוב איבריו מכאוב חזק: