אַ֣ף אִם־יָ֭בִין מִפְרְשֵׂי־עָ֑ב תְּ֝שֻׁא֗וֹת סֻכָּתֽוֹ׃

ופעם יבין מפרשי עב, כאילו ישים בינה למפרשי עב כמו הבן להלז את המראה ועניין מפרשי, בעבור שהם נפרשים.

תשואות סוכתו - העניין כפול ועניין סוכתו כמו: ישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו.

אף אם יבין. אף כאשר יבין המקום עת בוא בטבע פרישת העב תחת השמים:

תשואות. עת בוא המיית עליית הענן אשר היא כסוכה על יושבי האדמה והוא כפל ענין במ״ש:

תשואות. ענין תמיה ורעש כמו תשואות חן חן לה (זכריה ד׳:ז׳):

אף, ידוע מטבע המטר שבעת שהאויר צח אז האדים עוצרים בתוכם את החום וחומר האשיי הנמצא בם שהוא חומר עלעקטרי והחום הזה מפיץ את האדים והם מופרשים ומפוזרים באויר, ולכן השמים טהורים והעננים בלתי נראים כי החום מפזר את הרסיסים, הגם שהם נמצאים באויר וז"ש אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו, ר"ל שהעב המופרש ומפוזר הגם שהוא עצמו יבין תשאות סוכתו, היינו שהוא יודע ומבין שהוא נמצא באויר ושסוכתו יש לו תשאות וחשך שואה ומשואה ושאון מים כבירים, כי הגם שהעב מופרש ובלתי נראה, בכ"ז הוא נמצא תמיד והוא מבין בעצמו שישנו במציאות, בכ"ז,

מפרשי עב. מיני הפרשיות אשר לעב והרצון בו כי כבר יתחדשו עבים מחחלפים זה מזה עד שמקצתם יהיה מטר ומקצחם יהיה רוח ומקצתם עניינים אחרים כמו שזכר אחר זה:

תשואות סוכתו. הרצון בסוכתו עננו והרצון בזה המיית עננו והוא הרעם: