עַל־מָ֭ה אֲדָנֶ֣יהָ הׇטְבָּ֑עוּ א֥וֹ מִי־יָ֝רָ֗ה אֶ֣בֶן פִּנָּתָֽהּ׃

אדניה - הם ההרים.

אבן פנתה - היא הנקודה.

על מה. הגד על דבר מה נשתקע אדני עמודי הארץ וכאומר הלא אין לה לא עמודים ולא אדנים ואין לה על מה לשקוע כי האויר מקיפה:

או מי ירה. מי השליך האבן הראשון ההושם בפנת היסוד ואחז במשל מדרך הבנאי שדרכו להתחיל בנין היסוד מן הפנה והכוונה היא על נקודת המרכז היא אמצעית כדור הארצי אשר היא מעמדת את כל הכדור לבל יתקרב אל הפאה מן הפאות כי כל חלקי היסוד משתוקק ליסודו:

אדניה. הם הדברים אשר יעמידו עליהם העמודים כמו אדני החצר (שמות לח):

הטבעו. מל׳ טביעה והתחיבה בעומק:

ירה. השליך כמו ירה בים (שם טו):

פנתה. מל׳ פנה וזוית:

על מה אדניה הטבעו, מצייר אותה כאהל ומשכן שהקרשים מוטבעים על אדנים, כן הארץ עומדת על בלימה, ועל מה הטבעו? הלא על חפץ ה' ורצונו, או מי ירה אבן פנתה, מצייר שבאמצע הארץ נמצא צור ואבן שתיה המושך את כל מה שבסביבו אל המרכז, ומי שם שם האבן הזה?:

אדניה. עמודיה: