וַ֭תִּשְׁכַּח כִּי־רֶ֣גֶל תְּזוּרֶ֑הָ וְחַיַּ֖ת הַשָּׂדֶ֣ה תְדוּשֶֽׁהָ׃

תזוריה - מגזרת ויזר.

ותשכח. והיא הולכת מהם ותשכח אשר רגל עובר אורח תמעך אותם ורגלי חית השדה תדוש אותם:

תזורה. ענין מעוך להוציא הבלוע וכן והזורה תבקע אפעה (ישעיהו נ״ט:ה׳):

תדושה. מל׳ דישה וכתישה:

ותשכח, לא נטע ה' בטבעה אהבת בניה, שהביצים הנשארים באדמה נקל שיאבדו, או ע"י מקרה כי רגל תזורה שירמסוה רגל העוברים, או בכונה שחית השדה האוכלים ביצים תדושה, היינו שיפתחו הביצים להוציא האוכל מן הקליפה, כדש להוציא הבר מן המוץ:

תזוריה. תדרכה ותרמסה והוא מגזר' ויזר את הגיזה: