יִ֭שְׂחַק לַהֲמ֣וֹן קִרְיָ֑ה תְּשֻׁא֥וֹת נֹ֝גֵ֗שׂ לֹ֣א יִשְׁמָֽע׃

תשואות - קולות מן שאון.

ישחק. ילעג לקול הומיה הנשמע בעיר הואיל ואיננו בה ולא ישמע המיית נוגש לנגשו למלאכה:

תשואות. ענין המיה ורעש כמו תשואות חן (זכריה ד):

נוגש. הוא הכופה על המלאכה:

ישחק להמון קריה, אינו רוצה להיות בישוב, כי טוב לו במדבר ששם תשאות נוגש לא ישמע, וטוב לו החפשית מן ריבוי המזונות שיש לו אצל בני אדם ולכן מסתפק במזונות מצומצמים, כי.

תשואות. ענין המיה: