שִׂים־עָלָ֥יו כַּפֶּ֑ךָ זְכֹ֥ר מִ֝לְחָמָ֗ה אַל־תּוֹסַֽף׃

שים עליו כפך - אם תוכל ואילו עשית זה לא תוסיף עוד להלחם בו, כי לא תחיה, והחושב שישים עליו כף.

שים עליו כפיך. בחון נא ושים עליו כפיך לאחוז בו והן ידעתי כי לא תוסף עוד לזכור מלחמה למולו כי מה מאד ירעיש למולך ותרעד ממנו והוא ענין מליצה:

שים עליו כפך, אחר שנתתי לך הכח שיש לאל, די בשתשים עליו כפיך שבזה ישוב אל האפס, ואל תוסף זכר מלחמה, לא תזכור כלל שתצטרך להלחם אתו בדרך מלחמה (שבדרך זה א"א שתנצחנו), כי רק ע"י שימת כפים יתבטל ממציאותו, ומפרש.