בְּֽ֭צַוָּארוֹ יָלִ֣ין עֹ֑ז וּ֝לְפָנָ֗יו תָּד֥וּץ דְּאָבָֽה׃

תדוץ - אין ריע לו. והטעם: אין דאבה לפניו רק עוז וגאוה.

בצוארו. עם כי הצואר הוא המקום היותר חלש בכל בע״ח אבל בצוארו יתמיד העוז והחוזק:

ולפניו. החזה אשר היא לפני הצואר תשמח את העצבון ר״ל כ״כ היא חזקה ומשומרת עד לא תעצב מדבר מכאוב כי אין דבר יזיקנה:

ילין. ענין התמדה:

תדוץ. תגיל ותשמח כי שישו אתה משוש (ישעי׳ סו) תרגומו דוצו:

דאבה. עצבון כמו ודאבון נפש (דברים כח):

בצוארו, שם יתמיד העז והחוזק, ולא יתראה שם איזה דאבה על שיחסר לו איזה דבר שזה משפיל רום הצואר כי הדאבה תדוץ לפניו:

תדוץ. מענין שמחה:

דאבה. כמו דאגה: