עַל־כֵּ֭ן אֶמְאַ֣ס וְנִחַ֑מְתִּי עַל־עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ {פ}

על כן אמאס - בכל דברי.

ונחמתי על עפר ואפר - כי אנכי נבזה, כטעם: ואנכי עפר ואפר.

על כן. בעבור אהבת ההשגה אשר השגתי במה שעיני ראתך אמאס בכל הקניינים הגופים כי כמוהם כאין מול יקר ההשגה ההיא:

ונחמתי. עתה יש לי תנחומין רב על הצער שהייתי בו לשבת בתוך עפר ואפר כמ״ש והוא יושב בתוך האפר (לעיל ב) כי הצער הזה היה סבה להשיג האמת: