יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־חֹ֑שֶׁךְ וְ֝כַלַּ֗יְלָה יְֽמַשְׁשׁ֥וּ בַֽצׇּהֳרָֽיִם׃

יומם - עניינו ביומם.

יומם. באור היום יפגשו את החשך ר״ל בדבר ברור הנראה לעין כל תסכל עצתם ויתעו בה:

וכלילה. כמו ההולך בחשכת הלילה אשר דרכו למשש ביד לבל יוכשל בדבר מה כן ימששו בעת הצהרים ור״ל אף בדבר המובן בתחילת המחשבה יהיה טח עיניהם מראות מהשכל לבותם וכפל הדבר במ״ש:

יומם. ביומם:

יפגשו. יפגעו:

ימששו. ענין החיפוש בידים להשמר ממכשול כמו כאשר ימשש העור (דברים כ״ח:כ״ט):

יומם, שב אל שני הענינים שהזכיר, שבצד הראשון שמפר מחשבות ערומים שלא ימצאו עצה, אז יומם יפגשו חשך, כי יחשיך להם את היום עד שאין אור העצה במציאות כלל, ובצד השני שלוכד חכמים בערמם אז כלילה ימששו בצהרים, שאז הצהרים והאור (שהיא העצה) הוא נמצא, רק הם ימששו בו כאילו היה לילה, כי עצתם תתהפך לרע להם: