בעת יזורבו - כאשר יתקררו מדברי רז"ל, משום דמזדרבבי.
נצמתו - יתקשרו כמו כן מדבריהם באמרם צומת הגידין והוא מקום שהתחברו בו. והטעם: אע"פ שהם בכח הזה.
בחמו - כשיבא החום כאילו שבו ממקומם ולא היו שם, מן: ידעך נרו, שעניינו לשון כבוי וכליון. והנכון בעיני: כי זה הפסוק כפול בענין, בדרך פסוקי זה הספר וספרים אחרים, ויהיה ענין יזורבו יתחממו ואין לו חבר.
ופירוש נצמתו - נכרתו כמו: יצמיתם ה'.
בעת יזורבו. בימי הקיץ בעת יתחממו נכרתו ממקומם ואינם כי נתייבשו הנחלים:
בחומו. בזמן שיחומו נקפצו ממקומם וכפל הדבר במ״ש:
יזורבו. כמו יצרבו כי זסשר״ץ מתחלפים והוא מענין חמום כמו צרבת השחין (ויקרא יג):
נצמתו. ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (תהלים קא):
נדעכו. עין ניתור וקפיצה כמו דעכו כאש קוצים (שם קיח):
בעת יזרבו, אם יצרבו מן השמש הזורח בקיץ, אז נצמתו יותר וימס הקשר אשר התקשרו ונקפאו, ובחומו עת שיגבר החום בעולם והנחל יתחמם, אז נדחו המים ממקומם, ואז.
יזורבו. ר"ל ירוצו ויגרו ואז נצמתו ר"ל נכרתו ויש מי שפירש יזורבו יתחממו והרצון בו יצורבו בחלוף צד"י בזי"ן לפי שהם ממוצא אח', ויעיד על פירושו מה שאמר בחומו נדעכו ממקומם ר"ל בהגיע החום נעקרו ממקומם וזה שאלו הנהרות ההוי' ממימי הגשמים והקרח והשלג יעדרו בעת הקיץ: