הַלְהוֹכַ֣ח מִלִּ֣ים תַּחְשֹׁ֑בוּ וּ֝לְר֗וּחַ אִמְרֵ֥י נֹאָֽשׁ׃

הלהוכח למלים תחשובו - מלים ממש שתוכלו להוכיח בהם, והעניין שאין לכם ראיה.

ולרוח - ועוד: כי תחשבו אמרי נואש שהם רוח. והענין שתחשבו שדבריכם נכונים ודברי מי שהוא בצער - הבל.

הלהוכח. ר״ל וכי להתוכח תחשבו אשר מלים בעלמא יספיק להם אבל לא כן הוא כי אמרי נואש לרוח הם משולים ואין בהם תועלת:

נואש. ענין דבר שאין בו ממש ואין לחשוש עליו וכן ותאמרי נואש (ירמיה ב):

הלהוכח הכי מלים ודברים בעלמא להוכח תחשבו, וכי תחשבו שהם יהיו הוכחה ובירור ולמופת חותך, או יותר מזה הכי לרוח נבואה (תחשבו)אמרי נואש, דברים של יאוש היינו דברים של מה בכך שיעלה הדמיון בחזיוני לילה, חשבת אתה אליפז שהוא רוח נבואה כמ"ש ואלי דבר יגונב וכו':

אמרי נואש. קרא עצמו נואש להיותו נואש מטוב לחוז' שברו: