יָמַ֣י קַ֭לּוּ מִנִּי־אָ֑רֶג וַ֝יִּכְל֗וּ בְּאֶ֣פֶס תִּקְוָֽה׃

מני ארג - כענין: קפדתי כאורג חיי.

באפס תקוה - בהכרת תקות החוט, או תקוה ממש.

ימי קלו. מהרו ללכת בקלות יותר מן הארג אשר תמהר ללכת בקלות בין חוטי השתי:

ויכלו. יהיו כלים מבלי תקוה כי לא אקוה עוד לחזור לקדמותי כי נחליתי מאד עד שא״א לשוב לאיתני:

ארג. כן יקרא הכלי אשר ישליך האורג בין חוטי השתי:

באפס. מבלי:

ימי, מפרש כי לענין השלימות התלוי בזמן ימי קלו מני ארג, שהשתי והערב נטוים במהירות אחד על חברו עד שהא' קושר בכל רגע את חברו, כן יתחלפו ימי במרוצה שהיום הבא מבטל את העבר, ומצד השלימות התלוי במלאכה יכלו באפס תקוה, כי לא אקוה בם איזה אושר, וא"כ איך אפשר שיהיה זה לטובה אשר תחת הרישול המצער אשר התרשלתי מעבודת ה' סבב עלי הרישול והביטול ממלאכת אשרי ימים רבים:

ארג. הוא כלי האורג שבו חוט האורג שיניעהו הארוג בקלות מקצה אל קצה: