וְנָתַ֣תִּי אֶת־לִבִּ֗י לִדְר֤וֹשׁ וְלָתוּר֙ בַּֽחׇכְמָ֔ה עַ֛ל כׇּל־אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁמָ֑יִם ה֣וּא ׀ עִנְיַ֣ן רָ֗ע נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃

וְנָתַתִּי אֶת־לִבִּי לִדְרוֹשׁ. בַּתּוֹרָה, הִיא הַחָכְמָה, וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ עַל כָּל־הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הָאָמוּר לְמַעְלָה הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּבִינוֹתִי בָהּ שֶׁהוּא הָעִנְיָן הָרָע אֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵי בְנֵי הָאָדָם "אֶת־הַחַיִים וְאֶת־הַטּוֹב וְאֶת הָמָּוֶת וְאֶת־הָרָע":

עִנְיָן רָע. מִנְהָג רַע לָהֶם:

לַעֲנוֹת בּוֹ. לְהִתְנַהֵג בּוֹ. "עִנְיָן" יֵשׁ לְפָתְרוֹ לְשׁוֹן מָעוֹן וְדִירָה, וְיֵשׁ לְפָתְרוֹ לְשׁוֹן עִיּוּן וּמַחֲשָׁבָה, וְכֵן "לַעֲנוֹת בּוֹ":

נָתַן אֱלֹהִים. הֵנִיחַ לִפְנֵיהֶם:

ונתתי. יתכן היות ענין זה הפסוק דבק עם הבא אחריו והוא שחקר בחכמה וכן ענין לתור כמו מתור הארץ לראות דברי חפץ ועיקרי כל המעשים אע״פ שהיא ענין רע בעבור שיתעסק האדם בדבר שלא יועיל ופי׳ לענות בו מענין וי״א שהוא מל׳ ענוי ויאמר כי כמוהו אני עניתי מאד וענה גאון ישראל ויותר נכון הוא היות וענה מן לא תענה ברעך וגם עניתי כמו ויען איוב ויור׳ עליו הבא אחריו אני אמרתי בחפזי וכן ישמע אל ויענם יענה בם או ישיב תשובה להם וכאשר התעסק לראות שרשי המעשים מצא שהם הבל ורעות רוח ויהיה פירוש תחת השמים כמו תחת השמש ויתכן שרמז במלת תחת השמים כמו תחת השמש לגלגל העליון ששם כל צבא השמים וחכמת סוד המזלות על שמנה וארבעים צורות הגלגל ואחר שהסתכל בדרך החכמה לדעת עיקר כל המעשים שהם נולדים מכח השמים וראה שהוא ענין רע ורשה בעבור קוצר דעת בני אדם לספור המולידים ואף כל הנולדים ואין מספר לגדודי שמים ולא יכול הקדמונים להכיר כי אם אלף ושנים ועשרים ויורה על זה שאמר תחת השמים עת לכל זמן וכן השני שהוא בפסוק תרתי בלבי:

ונתתי את לבי. שמתי את לבי לדרוש ולבקר לא במראית העין, רק בחכמה ובהבנת השכל חקרתי על כל הדברים הנעשים תחת השמים בזה העולם:

הוא ענין רע. רוצה לומר הבנתי שזה הוא דבר רע במה שעזב אלהים והניח כל המעשים לבני האדם בתת להם הבחירה לעשות כחפצם למען ענותם בגמול המעשים בעבור חפשית הבחירה, כי לולי הבחירה אין עונש:

ונתתי. ושמתי בדברי רז״ל נתן בו עיניו (שבת לד.):

ולתור. ענין חפוש ובקור כמו לתור את הארץ (במדבר יד לו):

ענין רע. דבר רע ובדברי רז״ל יש הרבה:

נתן. ענינו עזיבה כמו ולא נתן סיחון (שם כא כג):

לענות. מלשון עינוי ויסורים:

ביאור המלות:לענות בו. הוא מגזרת ענין. והרצון בו להתעסק בו.