רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לֵב חָכָם לִימִינוֹ. חָכְמָתוֹ מְזֻמֶּנֶת לְהַטּוֹתוֹ אֶל דֶּרֶךְ הַמְּיֻמֶּנֶת לְטוֹבָתוֹ:
וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ. לְעַקְּשׁוֹ מִן הַדֶּרֶךְ הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת וְנוֹחָה לוֹ:
מקור: ספריא · CC BY
לֵב חָכָם לִימִינוֹ. חָכְמָתוֹ מְזֻמֶּנֶת לְהַטּוֹתוֹ אֶל דֶּרֶךְ הַמְּיֻמֶּנֶת לְטוֹבָתוֹ:
וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ. לְעַקְּשׁוֹ מִן הַדֶּרֶךְ הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת וְנוֹחָה לוֹ:
לב חכם. לא יאמר על גוף הלב כי באמצע הוא לכל לחכם ולכסיל אע״פ שראשו נטוי לצד שמאל וענינו ששכל החכם עמו ובשעת הצורך ימצאנו מיד בכל עניניו במהרה והפך זה הכסיל כאילו לב חכם לימינו כי לימין יותר כח מן השמאל ויותר מהירות בעבור היות מבוע הדם שהוא הכבד לפאת ימין ואין איש אטר יד ימינו טענה כי המשל הוא על דרך הנמצא ברוב בני האדם:
לב. רוצה לומר השכל הנטוע בלב:
לימינו. רוצה לומר מזומן לו בכל עניניו ומיד ימצאנו בעת הצורך ואמר בלשון השאלה, לפי שימין האדם מזומנת ומהירה יותר מן השמאלית:
לשמאלו. רוצה לומר אינו מזומן ואינו מהיר בעת הצורך: