רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא. מַה שֶׁתּוּכַל עֲשֵׂה, וְלִבְּךָ לַשָּׁמָיִם:
וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. כִּי לַדָּבָר הַזֶּה נִבְרָא כָּל הָאָדָם:
מקור: ספריא · CC BY
סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא. מַה שֶׁתּוּכַל עֲשֵׂה, וְלִבְּךָ לַשָּׁמָיִם:
וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. כִּי לַדָּבָר הַזֶּה נִבְרָא כָּל הָאָדָם:
סוף דבר. כבר השמעתיך הכל או שמעת כל מחלוקת החכמים זה עשה את האלהים ירא:
כי זה כל האדם. ישוב לענין שעבר שהוא האדם בחייו ובמותו הבל וענינו כי זה מקרה כל האדם או כי זה עיקר כל האדם וישוב ליראת השם נכבד והנורא:
סוף דבר. תכלית כל דבר:
הכל נשמע. כל מה שהאדם עושה נשמע הוא לפני המקום ברוך הוא ולא נכחד ממנו דבר, לכן את האלהים ירא שלא לעבור על דבריו מה שהזהיר שלא לעשות:
שמור. לעשות אותם:
כי זה כל האדם. רוצה לומר מה שנאמר למעלה מה שיקרה לאדם בחייו ובמותו, זהו המקרה של כל האדם אין נעדר ולכן מאד הזהר במצות המקום ברוך הוא: