הֲבֵ֧ל הֲבָלִ֛ים אָמַ֥ר הַקּוֹהֶ֖לֶת הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃

הֲבֵל הֲבָלִים. אֲנִי רוֹאֶה בָּעוֹלָם:

אָמַר הַקּוֹהֶלֶת. מִי שֶׁבּוֹ קְבוּצַת הַחָכְמָה:

הַכֹּל הָבֶל. כָּל מַה שֶׁנִּבְרָא בְשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית:

הבל. יתכן היות מלת הבל שתי לשונות האחד כמשקל זהב והשני הידוע על משקל ארץ כמו ויעל עשנו כעשן הכבשן ויסמך בצרי כמו חלב עזים ויש אומרים כי הבל ל׳ ציווי והענין כמו עזוב ובא ה״א הידיעה על קהלת בעבור היותו תואר השם כי לא יבא על שם העצ׳ וכאשר זכר מות האדם אמר נתברר לך מה שאמרתי לך בתחלה הבל הבלים:

הבל הבלים אמר הקהלת. יתכן שאלה דברי המעתיק את הספר, ואמר הנה המלך שלמה המאסף הדעות המנגדות, יפה הזהיר לההביל את ההבלים אותם שהם הכל הבל, שלא בא מהם תכלית ראוי ויקר, (אבל אין ראוי לההביל אם באחרונה בא מהם תועלת, יען נמצא בהם דבר טוב ומועיל) וכאומר הואיל וכן הוא סוף האדם כאמור, הנה נתאמת האמור בראשית הדברים הבל הבלים וגו׳:

הקהלת. ענין אסיפה וקבוץ כמו קהלת יעקב (דברים לג ד):