כָּנַ֤סְתִּי לִי֙ גַּם־כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וּסְגֻלַּ֥ת מְלָכִ֖ים וְהַמְּדִינ֑וֹת עָשִׂ֨יתִי לִ֜י שָׁרִ֣ים וְשָׁר֗וֹת וְתַעֲנֻג֛וֹת בְּנֵ֥י הָאָדָ֖ם שִׁדָּ֥ה וְשִׁדּֽוֹת׃

וּסְגֻלַּת מְלָכִים. גִּנְזֵי מְלָכִים, זָהָב וְכֶסֶף וְאֶבֶן יְקָרָה שֶׁהַמְּלָכִים מְסַגְּלִים בְּגִנְזֵיהֶם:

וְהַמְּדִינוֹת. סְגֻלַּת כָּל־סוֹחֲרִים:

שָׁרִים וְשָׁרוֹת. מִינֵי כְלֵי זֶמֶר:

שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. מַרְכְּבוֹת נוֹי, עֶגְלוֹת צָב, וּבִלְשׁוֹן גְּמָרָא יֵשׁ: שִׁדָּה, תֵּיבָה וּמִגְדָּל:

כנסתי. חברתי כמו לך כנוס את כל היהודים:

ומלת סגולה. דבר נחמד שמור להתפאר בו כמו האבנים היקרות הנמצאות אצל המלכים ודברים נחמדים ימצאו במדינה אחת לבדה:

וענין שדה ושדות. הם הנשים ויורה עליו ותענוגות בני האדם ועוד שהזכיר דברי כל תאוות העולם מבנין ונטיעה ומקנה וסגולה ושמוע שירים ואין זכרון לנשים ונחלקו המפרשים במלת שדה והטוב שבכולם שהוא מן שדד הנשים השדודות הנלקחות בחזקה בשוד ושביה שיבחר מהן כפי תאותו וענין שדה ושדות אחת ורבות כמו רחם רחמתים לראש גבר בעלת רחם אשה אחת ושתים והענין שלא תאמר אחת לבדה כי יש מי שתפש שתים:

כנסתי לי. אספתי לעצמי:

וסגלת מלכים. דברים נחמדים מה שהמלכים גונזין באוצר:

והמדינות. מה שכללות המדינה מגנזת באוצר המיוחד לכל בני המדינה:

ותענוגות. דברים נחמדים מה שבני אדם מתענגים בהם:

שדה ושדות. רוצה לומר אחת מיוחדת בכל מיני יופי, ועוד מרכבות רבות:

וסגולת. כן יקרא דבר נחמד הגנוז באוצר וכן והייתם לי סגולה (שמות יט ה):

עשיתי. תכנתי והכנתי כמו ובן הבקר אשר עשה (בראשית יח ח):

שרים. משוררים זכרים:

ושרות. משוררות נקבות:

שדה. מרכבה מוקפת מחיצה ממעל דומה לתיבה ובדברי רז״ל שידה תיבה ומגדל (שבת קכ.):

שדה ושדות. הם כלי זמר ויהיה שדה כלי נעשה כדמות תיבה ואהל כמו העוגב ומה שידמה לו מכלי הזמר. ושדות הוא כלי בו אהלים רבים כמו הכלי זמר שנקרא בלעז מי״ג קנאו״ן שיש בו עליות תחתיים ושניים ושלישיים והיו אלו המינים מנגנים יחד והיה קול השדות דק וקול השדה עב כי בהסכמתם מהערבות מה שלא יעלם.