קֹהֶלֶת ג׳ · י״ט

כִּי֩ מִקְרֶ֨ה בְֽנֵי־הָאָדָ֜ם וּמִקְרֶ֣ה הַבְּהֵמָ֗ה וּמִקְרֶ֤ה אֶחָד֙ לָהֶ֔ם כְּמ֥וֹת זֶה֙ כֵּ֣ן מ֣וֹת זֶ֔ה וְר֥וּחַ אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וּמוֹתַ֨ר הָאָדָ֤ם מִן־הַבְּהֵמָה֙ אָ֔יִן כִּ֥י הַכֹּ֖ל הָֽבֶל׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כִּי מִקְרֶה בְנֵי־הָאָדָם וְגוֹ'. הוּא טַעַם הַדָּבָר, אֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִקְרֶה וּפֶגַע לִבְנֵי אָדָם, וְיֵשׁ מִקְרֶה וּפֶגַע לִבְהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם נָתַן, כִּי, כְּשֵׁם שֶׁזֶּה מֵת, כַּךְ זֶה מֵת:

וּמוֹתַר הָאָדָם מִן־הַבְּהֵמָה אָיִן. וְיִתְרוֹנוֹ וְהַצְּלָחָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִן הַבְּהֵמָה אֵינוֹ נִרְאֶה מִשֶׁמֵּת, כִּי הַכֹּל נֶהְפָּךְ לִהְיוֹת הֶבֶל לָשׁוּב אֶל הֶעָפָר:

מקור: ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי מקרה. זה הפסוק על מחשבות בני אדם שלא חכמו והשכילו כי בראות' שמקרה אחד לאדם ולבהמה בחיים ובמות חשבו כי רוח אחד לכל ואין לאדם מותר מן הבהמ' ומותר שם על משקל מושב מן הבנין הכבד והנח הוא תמור' פ' הפועל שהוא יו"ד ויתרון שם מן הבנין הקל והנו"ן נוסף:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כי מקוה. כי יש מקרה מיוחד לבני האדם לבדם כמקרה העצבון וכדומה:

ומקרה הבהמה. ויש מקרה מיוחד לבהמה לבדה בעבור חסרון הדעת:

ומקרה אחד להם. ויש מקרה אחד לשניהם, כי כאשר ימות זה כן ימות זה:

ורוח. עודם חיים יש לכלם רוח החיוני זה כזה, וכאומר ולזה המה אם כן כבהמה, כי עודם חיים יש רוח החיוני לזה כזה ומקרה המות יקרה לזה כזה, ואם מה שיש מקרה לבהמה לבדה מה שאין לאדם, הלא נגד זה יש מקרה לאדם לבדו מה שאין לבהמה:

ומותר. ומעלת יתרון האדם מן הבהמה לא יש:

כי הכל הבל. רוצה לומר זהו אם כל מעשה אדם היה הבל שלא עסק כי אם באסיפת הקנינים וכדומה, אבל לא כן הוא אם עסק בתורה ובמעשים טובים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ומותר. מלשון יתרון:

אין. ענינו כמו לא יש:

כי. אם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל