רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד. אִם בָּאוּ לִסְטִים עָלָיו לְתָקְפּוֹ אִם שְׁנַיִם הֵם, יַעַמְדוּ לְנֶגְדוֹ, וְכָל־שֶׁכֵּן אִם ג' הֵם, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. דָּבָר אַחֵר: מִי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, וּבְנוֹ וּבֶן־בְּנוֹ, שׁוּב אֵין תּוֹרָה פוֹסֶקֶת מִזַּרְעוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ". דָּבָר אַחֵר: חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. בְּפָנִים אֲחֵרִים נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ: "יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי" לוֹ, אֲבָל אֵין סֵדֶר כָּל־הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ מִתְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶם:
התחילו ללמוד