שֶׁכְּבָר מֵתוּ. עַד שֶׁלֹּא שָׁלַט בָּהֶם יֵצֶר הָרַע הַזֶּה לִדְחוֹתָם מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּגוֹן אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא נַעֲנָה משֶׁה אֶלָּא עַל יְדֵיהֶן, וּכְגוֹן דָּוִד אָבִי, שֶׁלֹּא נַעֲנֵיתִי אֲנִי בְכ"ד רְנָנוֹת עַד שֶׁאָמַרְתִּי, "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ":
ושבח. ושבח שם התואר כמו ירא אני ונפתח החי״ת בעבור היותו מאותיות הגרון:
עדן. חסר ה״א והוא עד הנה וזה הענין שאמר שהמתים יותר משובחים מן החיים הוא כנגד העשוקים שכל אדם יקבל כל מה שיבוא עליו מן השמים ולא יוכל לסבול עושק שיעשה לו בן אדם שהוא כמוהו ויבחר מות מחיים
ושבח וגו׳. רוצה לומר טוב ויפה למתים שאינם יודעים מאומה מזה ואינם מצטערים על זה:
שכבר מתו. אמר זה לתוספת ביאור:
מן החיים. יותר מן החיים אשר עודם חיים:
עדנה. עדיין:
