יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם׃

וְרַבָּה הִיא עַל־הָאָדָם. בְּהַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם הִיא נוֹהֶגֶת:

יש רעה. רב בלשון הקדש על ארבעה ענינים. האחד רב שהוא הפך מעט לרב תרבו את נחלתו והשני רב את יוצרו מלשון ריב והשלישי רב מלשון רבה רשת אך הוא מפעלי הכפל כמו השמיעו על בבל רבים והבא אחריו יורה עליו והוא על משקל דלים רכים ופעל עבר מן רכים יען רך לבבך וכן וברקים רב ויהומם יורה עליו תחלת הפסור וישלח חציו ויפיצם והרביעי גדול כמו מושיע ורב והצילם על כל רב ביתו קרית מלך רב והוא דוד כענין קרית חנה דוד ויש מפרשים שהוא המקום ואיננו נכון בעבור שלא הודיע המלות ותהיינה למלך הרב ולשון רבים רבי המלך ולשון נקבה רבה ורבה היא על האדם:

ורבה היא. הרעה הזאת היא גדולה על האדם ומצירה מאד:

ורבה. גדולה כמו על כל רב ביתו (אסתר א ח):