כִּ֣י לְכׇל־חֵ֔פֶץ יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו׃

כִּי לְכָל חֵפֶץ. שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה חֶפְצוֹ וְעוֹבֵר עַל דָּת, יֵשׁ עֵת לְהִפָּרַע, וּמִשְׁפָּט וּפֻרְעָנוּת מוּכֶנֶת:

כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו. כַּאֲשֶׁר רַבָּה רָעַת הָאָדָם וּסְאָתוֹ גְדוּשָׁה, אָז בָּאָה פְקֻדָּתוֹ, וְ"כִי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר", כְּמוֹ, "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי":

כי לכל. ידע החכם כי לכל חפץ יש עת ולא יכנס להלחם עם איש שהשעה משחקת לו וענין כי רעת האדם אע״פ שידע כי עת לכל חפץ ולא ידע מתי תגיע העת וזו רעה רבה:

כי. כאשר:

רעת. ענינו מחשבה כמו בנתה לרעי (תהלים קלט ב):

רבה. גדולה: