מַגִּישִׁ֤ים עַֽל־מִזְבְּחִי֙ לֶ֣חֶם מְגֹאָ֔ל וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֣ה גֵאַלְנ֑וּךָ בֶּאֱמׇרְכֶ֕ם שֻׁלְחַ֥ן יְהֹוָ֖ה נִבְזֶ֥ה הֽוּא׃

מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי וְגוֹ׳: וַאֲמַרְתֶּם. כְּלוֹמַר, וְאִם תֹּאמְרוּן: ״בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ״? - גָּאַלְנוּ לְךָ אֶת לֶחֶם מִזְבְּחֶךָ. אֲנִי מֵשִׁיב לָכֶם, כִּי בְּזֹאת גֵּאַלְתֶּם אוֹתִי בְּאָמְרְכֶם: ״שֻׁלְחַן ה׳ נִבְזֶה הוּא״. בּוֹזִים הָיוּ לַחֲלֹק אִישׁ בְּאָחִיו בַּמְּנָחוֹת וּבַקֳּדָשִׁים, וְאוֹמֵר: מֵאַחַר שֶׁהוּא אָסוּר לָנוּ לַחֲלֹק מִנְחָה כְּנֶגֶד מִנְחָה וְזֶבַח כְּנֶגֶד זֶבַח, וְטֹרַח וְעָמָל הוּא לַחֲלֹק כָּל מִנְחָה וּמִנְחָה בִּשְׁבִיל כַּזַּיִת אוֹ כַּפּוֹל הַמַּגִּיעַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

מְקָרְבִין אַתּוּן עַל מַדְבְּחִי קָרְבַּן מְרָחֵק וְאִם תֵּימְרוּן בְּמָא מְרָחֵק בִּדְאַתּוּן אָמְרִין פָּתוֹרָא דַייָ בְּסִיר הוּא:

מגישים - שאתם מגישים ולמה תאמרו: במה גאלנוך זהו הגיאול וזה עשיתם בעבור היות מזבחי נבזה בעיניכם והוא השולחן. וביחזקאל כתוב על המזבח: זה השלחן אשר לפני ה':

ואמרתם. ואם תאמרו בדבר מה אנו מתעבים ומטנפים קרבנך:

באמרכם. ר״ל אשיב לכם במה שאתם אומרים שלחן ה׳ והוא המזבח שמסדרים עליו הקרבן לגבוה הוא נבזה כי נזרק עליו הדם ונקטר עליו החלב שנפשו של אדם קצה בהם:

מגישים. מקריבים:

לחם. כן יקרא כל הקרב על המזבח וכן את קרבני לחמי (במדבר כ״ח:ב׳):

מגואל. מתועב ומטונף כמו מוראה ונגאלה (צפניה ג):

גאלנוך. ר״ל גאלנו ותעבנו קרבניך:

שלחן. ר״ל המזבח שמסדרין עליו הקרבן לה׳ כעין שמסדרין על השולחן וכמ״ש וידבר אלי זה השלחן וגו׳ (יחזקאל מ״א:כ״ב):

מגישים על מזבחי לחם מגואל, ר"ל שמצד הכבוד ואהבת ה' אין ראוי שתבזו את שמי שזה הפך הכבוד, ומצד המורא אין ראוי שתגישו לחם מגואל שראוי לכם לירא מעונש, ועל שני השאלות האלה אמר ואמרתם במה בזינו את שמך? ואמרתם במה גאלנוך? שאתם מכחישים זאת, ע"ז מברר להם, שבזו את שמו, ושהקריבו לחם מגואל, ונגד במה בזינו את שמך משיב באמרכם שלחן ה' נבזה הוא, שאתם אומרים שהזבח הבא על שולחן ה' ר"ל על המזבח (כמ"ש יחזקאל זה השלחן אשר לפני ה'), הוא דבר נבזה, שמקריבים עליו דברים בזויים חלב ודם, ובזה אתם מבזים את שמו וכבודו, ונגד השאלה במה גאלנוך, משיב.