רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח. וְרַבּוֹתֵינוּ חֲלוּקִין בָּהּ בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין. יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים: אִם שָׂנֵאתָ, שַׁלַּח אוֹתָהּ בְּגֵט וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר.
וְכִסָּה חָמָס עַל לְבוּשׁוֹ. אֲבָל זֹאת - כְּלוּם הוֹגֶנֶת לַעֲשׂוֹת, שֶׁתִּפְרֹס עָלֶיהָ טַלִּיתְךָ לְהַחֲזִיקָהּ לְךָ כְּאִשְׁתְּךָ, וְהֶחָמָס פָּרוּשׂ עַל אוֹתָהּ טַלִּית, שֶׁבְּלִבְּךָ עָלֶיהָ שִׂנְאָה, וְאַתָּה מַקְנִיטָהּ וּמְצַעֲרָהּ תָּמִיד?
