מַלְאָכִי ג׳ · כ״א

וְעַסּוֹתֶ֣ם רְשָׁעִ֔ים כִּֽי־יִהְי֣וּ אֵ֔פֶר תַּ֖חַת כַּפּ֣וֹת רַגְלֵיכֶ֑ם בַּיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אֲנִ֣י עֹשֶׂ֔ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וְעַסּוֹתֶם. וּכְבַשְׁתֶּם. לְשׁוֹן מִעוּךְ, וְדוֹמֶה לוֹ: ״וְשָׁם עָשׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן״ (יחזקאל כג:ג).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּתְדוּשׁוּן רַשִׁיעִין אֲרֵי יְהוֹן קִטְמָא תְּחוֹת פַּרְסָת רִגְלֵיכוֹן בְּיוֹמָא דִי אֲנָא עָבֵיד אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ועסותם - מגזרת עסיס על שם שמעסים הענבים ברגל, או בכל דבר המעסה, כי אז תגבר יד הצדיקים על הרשעים.

ביום אשר אני עושה - זה שהזכיר שמש צדקה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ועסותם רשעים. אתם תמעכו ותכתשו את הרשעים כי הם יהיו לאפר מונח תחת כפות רגליכ׳ ותרמסו אותם:

ביום אשר אני עושה. זה יהיה ביום הגמול אשר אני מייעד אותו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ועסותם. ענין מיעוך וכתישה וכן מעסיס רמוני (ש״ה ה) והוא המיץ מן הרמונים אשר יקרא כן ע״ש שממעכים וכותשים הרמונים להוציא המיץ:

כפות. כמו ששטחית היד נקרא כף היד כן שטחית הרגל נקרא כף הרגל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ועסותם רשעים, שידושו את הרשעים ברגליהם עד יעשו כעסה, כי יהיו כאפר תחת כפות רגליכם, שע"י החום הבוער ישרפו ויהיו אפר, ואתם תדושון על האפר עד יהיה כעסה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל