וְעַתָּ֕ה לְכִ֛י אִיעָצֵ֥ךְ נָ֖א עֵצָ֑ה וּמַלְּטִי֙ אֶת־נַפְשֵׁ֔ךְ וְאֶת־נֶ֥פֶשׁ בְּנֵ֖ךְ שְׁלֹמֹֽה׃

וּמַלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ. מִן הַמַּחֲלֹקֶת לְאַחַר מוֹת הַמֶּלֶךְ, שֶׁיִּרְצֶה בְּנֵךְ לִמְלֹךְ, כְּמָה שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וּכְעַן אֲתָא אֶמְלְכִינָךְ כְעַן מַלְכָּא וְשֵׁיזְבֵי יַת נַפְשִׁיךְ וְיַת נְפַשׁ בְּרִיךְ שְׁלֹמֹה:

ומלטי. בכדי שתמלטי את נפשך וכו׳, כי אם ימלוך אדוניה, בוודאי יהרג אתכם, למען לא תהיו לו לשטן בדבר המלוכה:

ג. בל תאמר כי אין בזה רק רדיפת הכבוד והשררה ואין זה כדאי אצלה להשתדל על זה, לכן אמר ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה, רצה לומר כי במלוך אדוניה יהרוג אתכם אחר שיודע שהיה דעת דוד להמליך את שלמה: