וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָיִ֗ים עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכׇל־מַמְלָכֽוֹת׃

וּתְרֵי עֲשַׂר אַרְיְוָן קַיְמִין תַּמָן עַל שִׁתָּא דַרְגִין מִכָּא וּמִכָּא לָא אִתְעֲבַד כֵּן לְכָל מַלְכְּוָתָא:

המעלות. אשר יעלו בהם לשבת על הכסא:

מזה ומזה. ששה מזה, וששה מזה:

ושנים עשר אריים כי דגל יהודה היה צורתו אריה ורמז על י"ב אבותיו משלמה עד יהודה או מדוד עד יעקב, ולי"ב השבטים, וכמו שהים שבו מימי החסד עמד על י"ב בקר ופני שור מהשמאל כן כסא הדין עמד על י"ב אריות שהם בימין המרכבה, לכלול חסד במשפט: