כִּי שָׁכַב דָּוִד. דָּוִד שֶׁמֵּת מִיתַת עַצְמוֹ, נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה, יוֹאָב שֶׁנֶּהֱרַג, נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה. דָּבָר אַחֵר: דָּוִד שֶׁהִנִּיחַ בֵּן הָגוּן מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ, נֶאֱמַר בּוֹ שְׁכִיבָה, יוֹאָב שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן הָגוּן מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ, לֹא נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה, כִּי אִם מִיתָה.
וַהֲדַד שְׁמַע בְּמִצְרַיִם אֲרֵי שְׁכִיב דָוִד עִם אֲבָהָתוֹהִי וַאֲרֵי מִית יוֹאָב רַב חֵילָא וַאֲמַר הֲדַד לְפַרְעֹה שַׁלְחֵנִי וֶאֱהַךְ לְאַרְעִי:
אל ארצי. כי חשב לאסוף אנשים ללחום בישראל, בשמעו שמת המלך ושר הצבא המכים באדום, וכאלו עמהם מתה הגבורה מישראל:
כאשר שמע שמת יואב ודוד איננו שאל רשות לשוב אל ארצו להנקם מישראל אולם כ"ז שהלך שלמה בדרכי ה' לא יכול להרים ראש, אולם עתה שחטא שלמה:
ויאמר אל פרעה שלחני ואלך אל ארצי. ידמה כי חשב הדד להנקם מישראל בראותו כי מתו גבוריהם המצליחים במלחמה ועם כל זה לא יוכל בעת שהיה שלמה הולך בדרכי ה' כדוד אביו אך לעת זקנתו שנמצא בו זה החטא אז היה הדד שטן לשלמ' ולישראל ואע"פ שכתוב וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה הנה הרצון בו רוב ימי שלמה והוא עד עת זקנתו כי כמו זה תמצא מלת כל בדברי הנביאים אמר וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים והנה מה שאמר בזה המקום ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה ר"ל כל ימי שלמה הנשארים מעת זקנתו אשר עבדו נשיו אלהים אחרים:
