וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וְיָרׇבְעָ֖ם יָצָ֣א מִירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּמְצָ֣א אֹת֡וֹ אֲחִיָּה֩ הַשִּׁילֹנִ֨י הַנָּבִ֜יא בַּדֶּ֗רֶךְ וְה֤וּא מִתְכַּסֶּה֙ בְּשַׂלְמָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וּשְׁנֵיהֶ֥ם לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה׃

וַהֲוָה בְּעִידָנָא הַהִיא וִיָרָבְעָם נְפַק מִירוּשְׁלֵם וְאַשְׁכַּח יָתֵיהּ אֲחִיָה שִׁלוֹנָאָה נְבִיאָה בְּאוֹרְחָא וְהוּא מִתְכַּסֵי בִּכְסוּתָא חַדְתָּא וְתַרְוֵיהוֹן אִינוּן בִּלְחוֹדֵיהוֹן בְּחַקְלָא:

ויהי בעת ההיא. כאשר מינהו, ויצא מירושלים ללכת לגבות המס:

והוא. על אחיה השילוני חוזר:

ושניהם לבדם. ולא היה שם מי, לגלות הדבר אשר יעשה:

ויהי בעת ההיא ועוד התחבר לזה האומץ שהשיג ע"י נבואת אחיה השלוני שאמץ את לבבו ע"י נבואתו, ועי"ז מצא את לבבו להרים יד במלך: