וְלִבְנ֖וֹ אֶתֵּ֣ן שֵֽׁבֶט־אֶחָ֑ד לְמַ֣עַן הֱיֽוֹת־נִ֣יר לְדָֽוִיד־עַ֠בְדִּ֠י כׇּֽל־הַיָּמִ֤ים ׀ לְפָנַי֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי לִ֔י לָשׂ֥וּם שְׁמִ֖י שָֽׁם׃

נִיר. מֶמְשָׁלָה, וְ'נִיר' לְשׁוֹן 'עֹל'.

וְלִבְרֵיהּ אֶתֵּן שִׁבְטָא חַד בְּדִיל לְקַיָמָא מַלְכוּ לְדָוִד עַבְדִי כָּל יוֹמַיָא קֳדָמַי בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְאִתְרְעֵיתִי לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתִּי תַּמָן:

ניר. רצה לומר: מלך מושל, וכן הוא אומר (תהלים קלב יז): ערכתי נר למשיחי. ויקרא המלך כן, על שם שמשפיע ומאיר, ובאורו נראה אור:

לדוד עבדי. להיות מזרעו מלך מושל:

ניר. כמו נר: