אָז֩ יִבְנֶ֨ה שְׁלֹמֹ֜ה בָּמָ֗ה לִכְמוֹשׁ֙ שִׁקֻּ֣ץ מוֹאָ֔ב בָּהָ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וּלְמֹ֕לֶךְ שִׁקֻּ֖ץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא מִחָה בְּנָשָׁיו, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.

בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלָיִם. הַר הַזֵּיתִים.

בְּכֵן בְּנָא שְׁלֹמֹה בָּמָתָא לִכְמוֹשׁ שִׁקוּץ מוֹאָב בְּטוּרָא דִי עַל אַפֵּי יְרוּשְׁלֵם וּלְמוֹלֶךְ שִׁקוּץ בְּנֵי עַמוֹן:

אז יבנה. רצה לומר: כאשר הניח לנשיו, אז נחשב לו כאלו הוא בנה במה וכו׳:

בהר. הוא הר הזיתים:

אז יבנה שלמה, שהבנין שעשו נשיו היה ברשותו ונקרא על שמו, כי היה הבנין בהר אשר על פני ירושלים, והיה זה לנשיו הצידוניות והעמוניות: