אֱמֹ֗ר אֶל־רְחַבְעָ֤ם בֶּן־שְׁלֹמֹה֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְאֶל־כׇּל־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ין וְיֶ֥תֶר הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃

אֲמַר לִרְחַבְעָם בַּר שְׁלֹמֹה מַלְכָּא דְבֵית יְהוּדָה וּלְכָל שִׁבְטָא דְּבֵית יְהוּדָה וְשִׁבְטָא בִּנְיָמִן וּשְׁאָר עַמָא לְמֵימָר:

ויתר העם. כי רבים משאר השבטים התגררו בנחלת יהודה ובנימין: