וַיֵּ֕לֶךְ וַיִּמְצָאֵ֧הוּ אַרְיֵ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ וַיְמִיתֵ֑הוּ וַתְּהִ֤י נִבְלָתוֹ֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וְהַֽחֲמוֹר֙ עֹמֵ֣ד אֶצְלָ֔הּ וְהָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמֵ֖ד אֵ֥צֶל הַנְּבֵלָֽה׃

וַאֲזַל וְאַשְׁכְּחֵיהּ אַרְיָא בְּאוֹרְחָא וְקַטְלֵיהּ וַהֲוַת נְבֵילְתֵּיהּ רַמְיָא בְאוֹרְחָא וַחֲמָרָא קָאִים לְקִבְלָא וְאַרְיָא קָאִים בִסְטַר נְבֵלְתָּא:

והנה זה היה פלא גדול שהאריה המיתו ולא שבר את החמור ולא אכל את הנבלה כי מה' היה למען יודע ענשו זה ויקחו מוסר היודעים עם שאולי יהיה זה סבה להשי' ירבעם מדרכו הרעה בראותו כי על חטא זה נענש הנביא זה העונש הנפלא: