וַיִּשְׁמַ֣ע הַנָּבִיא֮ אֲשֶׁ֣ר הֱשִׁיב֣וֹ מִן־הַדֶּ֒רֶךְ֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֣ים ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר מָרָ֖ה אֶת־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֨הוּ יְהֹוָ֜ה לָאַרְיֵ֗ה וַֽיִּשְׁבְּרֵ֙הוּ֙ וַיְמִתֵ֔הוּ כִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃

וּשְׁמַע נְבִיָא דַאֲתָבֵיהּ מִן אוֹרְחָא וַאֲמַר נְבִיָא דַייָ הוּא דְסָרֵיב עַל מֵימְרָא דַייָ וּמַסְרֵיהּ יְיָ לְאַרְיָא וְתַבְרֵיהּ וְקַטְלֵיהּ כְּפִתְגָמָא דַייָ דְמַלֵיל לֵיהּ:

אשר דבר לו. אשר דבר עליו:

וישמע הנביא והוא הכיר שהוא האיש האלהים יען אשר השיבו מן הדרך וידע דרכו כי גם עתה טרפו האריה בדרך הזאת, ויתנהו ר"ל ולכן לא אכלו כי לא טרפו לרעבון רק בדבר ה':