רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר ה'. וְאַף עַל פִּי כֵן:
הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר ה'. וְאַף עַל פִּי כֵן:
וּרְחַבְעָם בַּר שְׁלֹמֹה מְלַךְ עַל דְבֵית יְהוּדָה בַּר אַרְבְּעִין וַחֲדָא שְׁנָא רְחַבְעָם כַּד מְלַךְ וּשְׁבַע עַשְׂרֵי שְׁנִין מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְאִתְרְעֵי יְיָ לְאַשְׁרָאָה יַת שְׁכִנְתֵּיהּ תַּמָן מִכָּל שִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל וְשׁוּם אִמֵיהּ נַעֲמָה מִבְּנֵי עַמוֹן:
ושם אמו. בא לומר, שהנה נדמה להמקור אשר חוצב ממנה, כי אמו היתה בת עובדי כוכבים ומזלות:
השאלות: למה אמר שתי פעמים ששם אמו נעמה העמונית כאן ובפסוק ל"ב: (כא-כב) העיר אשר בחר ר"ל והיה ראוי שלא יטה מדרך ה', רק ושם אמו נעמה העמונית שעבדה ע"ז לעת זקנת שלמה והיא יעצה אותו להרשיע, ולכן ויעש יהודה הרע בעיני ה' וזה היה ג' שנים אחר שמלך ירבעם כנזכר בד"ה, מכל אשר עשו אבותם בימי שפוט השופטים:
ושם אמו נעמה העמונית. כתב זה בספור דברי רחבעם שני פעמים להודיע כי היות אמו עמונית היה סבת חטאו כי גדל על מנהגיה והיא הית' עובדת ע"ג לעת זקנת שלמה כמו שקדם בסוף ספר ד"ה: