מְלָכִים א׳ ט״ו · ל״ג

בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ בַּעְשָׁ֨א בֶן־אֲחִיָּ֤ה עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּתִרְצָ֔ה עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבַּ֖ע שָׁנָֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ בַּעְשָׁא. שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְאָסָא, נִמְנֵית לְנָדָב וּלְבַּעְשָׁא.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן בן עוזיאל

בִּשְׁנַת תְּלַת לְאָסָא מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה מְלַךְ בַּעְשָׁא בַר אֲחִיָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה עַסְרִין וְאַרְבַּע שְׁנִין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בשנת שלש לאסא. השנה ההיא נחשבת גם לנדב גם לבעשא, כי בשנה ההיא הרגו לנדב, ומלך מיד:

עשרים וכו׳. ומקוטעות היו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל