חַ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אִם־יֶשׁ־גּ֤וֹי וּמַמְלָכָה֙ אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־שָׁלַ֨ח אֲדֹנִ֥י שָׁם֙ לְבַקֶּשְׁךָ֔ וְאָמְר֖וּ אָ֑יִן וְהִשְׁבִּ֤יעַ אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ וְאֶת־הַגּ֔וֹי כִּ֖י לֹ֥א יִמְצָאֶֽכָּה׃

כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה. שֶׁאֵין הָעָם יָכוֹל לִמְצֹא אוֹתְךָ.

קַיָם הוּא יְיָ אֱלָהָךְ אִם אִית עַם וּמַלְכוּ דְלָא שְׁלַח רִבּוֹנִי לְתַמָן לְמִבְעָךְ וַאֲמַרוּ לָא הֲוָה כָּא וּמוֹמֵי יַת מַלְכוּתָא וְיַת עַמָא אֲרֵי לָא מַשְׁכַּח לָךְ:

כי לא ימצאכה. אם לא מצאו אותך:

אין. איננו פה:

(י-טו) השאלות: למה הקדים מה ששלח לבקשו בכ"מ וזה אינו מחייב שימיתהו אם יאמר אליו הנה אליהו, ולמה האריך בלשונו וכפל ב"פ ועתה אתה אומר לך אמור לאדניך הנה אליהו והרגני, ולמה הזכיר מה שהחביא מאה נביאים:

חי ה' ר"ל שאם אתה רוצה להתראות אליו מדוע נסתרת עד עתה כ"כ עד שלא מצאוך בשום מקום שע"כ ישבת בסתר, ואם שלא רצית להראות עד שיבקש לראותך הלא כבר בקש אותך, וא"ת שלא ידעת מזה הלא אם יש גוי וממלכה וכו' ובודאי ידעת מזה:

אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך. הנה אף ע"פ שלא יהיה אחאב מולך עליהם היה חוקר עמהם אם ברח שם אליהו גם היה משביע הגוי והממלכה באלהיה' שיאמרו לו האמת כמו שנהוג שישביע האדם חברו במה שישאל ממנו שיגיד לו האמת אך לא מלך אחאב בכלל העולם כי הי' רשע מאד ולא היה ראוי שייטיב לו הש"י זאת הטובה הלא תרא' כי כששלח אליו בן הדד כספך וזהבך לי הוא שלח לו כדברך אדני המלך: