הֲלֹֽא־הֻגַּ֤ד לַֽאדֹנִי֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֔יתִי בַּהֲרֹ֣ג אִיזֶ֔בֶל אֵ֖ת נְבִיאֵ֣י יְהֹוָ֑ה וָאַחְבִּא֩ מִנְּבִיאֵ֨י יְהֹוָ֜ה מֵ֣אָה אִ֗ישׁ חֲמִשִּׁ֨ים חֲמִשִּׁ֥ים אִישׁ֙ בַּמְּעָרָ֔ה וָאֲכַלְכְּלֵ֖ם לֶ֥חֶם וָמָֽיִם׃

הֲלָא אִתְחַוָא לְרִבּוֹנִי יַת דַעֲבָדִית כַּד קְטָלַת אִיזֶבֶל יַת נְבִיאַיָא דַייָ וְאַטְמְרֵית מִנְבִיאַיָא דַייָ מְאָה גַבְרִין חַמְשִׁין חַמְשִׁין גְבַר בִּמְעַרְתָּא וְסוֹבַרְתִּינוּן בְּלַחְמָא וּבְמַיָא:

וא"ת כי לא יהרגני בעבור זה כי לא יתלה בי האשם במה שאתה יכול להתעלם מן העינים כרגע, ז"א הלא הוגד לאדוני את אשר עשיתי וכו' וזה נודע אח"כ לאחאב (כי הריגת נביאי ה' נעשה ע"י איזבל לא ע"י אחאב) ועי"כ אני נחשד בעיניו כי ידי עם נביאי ה' להחיותם ולהצילם ובזה: