וַיְהִ֤י עֹבַדְיָ֙הוּ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִנֵּ֥ה אֵלִיָּ֖הוּ לִקְרָאת֑וֹ וַיַּכִּרֵ֙הוּ֙ וַיִּפֹּ֣ל עַל־פָּנָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה אֲדֹנִ֥י אֵלִיָּֽהוּ׃

וַהֲוָה עוֹבַדְיָהוּ אָזֵיל בְּאוֹרְחָא וְהָא אֵלִיָהוּ לָקֳדָמוּתֵיהּ וְאִשְׁתְּמוֹדָעֵיהּ וּנְפַל עַל אַפּוֹהִי וַאֲמַר הַאַתְּ דֵין רִבּוֹנִי אֵלִיָהוּ:

ויפול על פניו. להשתחות לאליהו: