וְעַתָּ֗ה חַי־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הֱכִינַ֗נִי (ויושיביני) [וַיּֽוֹשִׁיבַ֙נִי֙] עַל־כִּסֵּא֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וַאֲשֶׁ֧ר עָשָׂה־לִ֛י בַּ֖יִת כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּ֣י הַיּ֔וֹם יוּמַ֖ת אֲדֹנִיָּֽהוּ׃

עָשָׂה לִי בַּיִת. בֵּית הַמְּלוּכָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר בְּיַד נָתָן.

וּכְעַן קַיָם הוּא יְיָ דְאַתְקְנַנִי וְאוֹתִיבַנִי עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתָא דְדָוִד אַבָּא וּדְקַיֵם לִי מַלְכוּ כְּמָא דְמַלֵיל אֲרֵי יוֹמָא דֵין יִתְקְטֵיל אֲדוֹנִיָהוּ:

עשה לי בית. רצה לומר: בית מלכות, והוא כפל ענין במילות שונות:

הכינני. הכין אותי:

ועתה חי ה' אשר הכינני וכו', ור"ל והבטחת ה' היתה שאהיה איש מנוחה ואשר עשה לי בית שגם זרעי ימלכו אחרי ובזה אני מוכרח לבער כל מורד וכל משטין בל ישבית השלום הכללי המובטח לי מאת ה' ולכן היום יומת אדניהו: