וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְעִ֤י לַמֶּ֙לֶךְ֙ ט֣וֹב הַדָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֧שֶׁב שִׁמְעִ֛י בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ {ס}

וַאֲמַר שִׁמְעִי לְמַלְכָּא תַּקִין פִּתְגָמָא כְּמָא דְמַלֵיל רִבּוֹנִי מַלְכָּא כֵּן יַעְבֵּיד עַבְדָךְ וִיתֵיב שִׁמְעִי בִּירוּשְׁלֵם יוֹמִין סַגִיאִין:

טוב הדבר. רצה לומר: הדבר הזה הגון הוא מצד עצמו, וחפץ אני בזה, אם כן בוודאי אהיה נזהר בדבר המלך: