וַיַּ֤עַן מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֔אמֶר כִּדְבָרְךָ֖ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ לְךָ֥ אֲנִ֖י וְכׇל־אֲשֶׁר־לִֽי׃

וַאֲתֵיב מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל וַאֲמַר כְּפִתְגָמָךְ רִבּוֹנִי מַלְכָּא דִילָךְ נַפְשִׁי וְכָל דִילִי:

כדברך. כאשר דברת כן הוא, כי חשב שכל שאלת בן הדד היה להיות הכל תחת ממשלתו, ולהטיל עליהם המס ושעבוד, ולעשר כספו וזהבו, ולכן הודה לו:

ויען מלך ישראל לפי הבנתו השיב שכן הוא כדבריך כי אחר שלך אני לעבד ממילא כל אשר לי עבדים לך:

לך אני וכל אשר לי. ר"ל שתחת ממשלתך אני לעבדך ולעשות לך מס: