וַ֠יָּבֹ֠אוּ שְׁנֵ֨י הָאֲנָשִׁ֥ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֘עַל֮ וַיֵּשְׁב֣וּ נֶגְדּוֹ֒ וַיְעִדֻ֩הוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַבְּלִיַּ֜עַל אֶת־נָב֗וֹת נֶ֤גֶד הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר בֵּרַ֥ךְ נָב֛וֹת אֱלֹהִ֖ים וָמֶ֑לֶךְ וַיֹּצִאֻ֙הוּ֙ מִח֣וּץ לָעִ֔יר וַיִּסְקְלֻ֥הוּ בָאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹֽת׃

בֵּרַךְ נָבוֹת. חִלּוּף שֶׁל קְלָלָה, וְתַרְגּוּם: גָּדִיף נָבוֹת קֳדָם ה' וּמַלְכָּא לָט.

וַאֲתוֹ תְּרֵין גַבְרִין בְּנֵי רִשְׁעָא וִיתִיבוּ לְקִבְלֵיהּ וְאַסְהִידוּ גַבְרֵי רִשְׁעָא יַת נָבוֹת קֳדָם עַמָא לְמֵימַר גַדִיף נָבוֹת קֳדָם יְיָ וּמַלְכָּא לָט וְאַפְקוֹהִי מִבָּרָא לְקַרְתָּא וְרַגְמוֹהִי בְּאַבְנַיָא וּמִית:

ויבואו שני האנשים בני בליעל שלא היו בני בליעל נגדו, רק היו בני בליעל בעצם, וז"ש ויעידהו אנשי הבליעל את נבות נגד העם, שהיו אנשי בליעל לעומת נבות וגם לעומת העם כי כולם ידעו שגוף הדבר שקר ועלילה:

ויוצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו. למדנו מזה שבית הסקילה היה מחוץ לעיר: