וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ צִדְקִיָּ֥ה בֶֽן־כְּנַעֲנָ֖ה קַרְנֵ֣י בַרְזֶ֑ל וַיֹּ֙אמֶר֙ כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בְּאֵ֛לֶּה תְּנַגַּ֥ח אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלֹּתָֽם׃

וַעֲבַד לֵיהּ צִדְקִיָה בַר כְּנַעֲנָה קַרְנִין דְבַרְזֶל וַאֲמַר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ בְּאִילֵין תְּקַטֵל יַת אֱנַשׁ אֲרָם עַד דִי תְשֵׁיצִינוּן:

צדקיה. הוא היה מנביאי הבעל:

באלה. רצה לומר: התחזק להתגבר עליהם, כאילו תנגח אותם בקרני ברזל. וכן היה דרך נביאי ה׳, לעשות דמיונות ודוגמא לדברי הנבואה:

תנגח. מלשון נגיחה והכאה:

ויעש, הראשון שחל עליו הרוח שקר היה צדקיהו עד שעשה לו קרני ברזל כאילו בו נפתח הצנור והמקור לכולם, ואחריו: