וַיָּבוֹא֮ אֶל־הַמֶּ֒לֶךְ֒ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֵלָ֗יו מִיכָ֙יְהוּ֙ הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־נֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהֹוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃

עֲלֵה וְהַצְלַח. לֹא אָמַר לוֹ בְּשֵׁם ה'.

וְנָתַן ה'. הַלְוַאי יִתֵּן בְּיַד הַמֶּלֶךְ.

וַאֲתָא לְוַת מַלְכָּא וַאֲמַר מַלְכָּא לֵיהּ מִיכָיְהוּ הֲנֵיזֵיל רָמוֹת גִלְעָד לַאֲגָחָא קְרָבָא אִם נִתְמְנַע וַאֲמַר לֵיהּ סַק וְאַצְלַח וְיִמְסַר יְיָ בִּידָא דְמַלְכָּא:

עלה והצלח. מעצמו אמר לו בברכה, הלואי שתצליח וימסרם ה׳ בידך או, שאמר בלעג והתול, בסגנון נביאי הבעל: