וַיֹּ֣אמֶר מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרֹשׁ֩ אֶת־יְהֹוָ֨ה מֵאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יו כִּ֠י לֹא־יִתְנַבֵּ֨א עָלַ֥י טוֹב֙ כִּ֣י אִם־רָ֔ע מִיכָ֖יְהוּ בֶּן־יִמְלָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃

כִּי אִם רָע. לְפִי שֶׁאָמַר: יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי וְגוֹ'.

וַאֲמַר מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל לִיהוֹשָׁפָט עוֹד גַבְרָא חַד לְמִתְבַּע יַת פִּתְגָמָא דַייָ מִינֵיהּ וַאֲנָא סְנֵיתֵיהּ אֲרֵי לָא יִתְנַבֵּי עֲלַי טַב אֱלָהֵין בִּישׁ מִיכָה בַּר יִמְלָה וַאֲמַר יְהוֹשָׁפָט לָא יֵימַר מַלְכָּא כֵּן:

לדרוש. אשר תוכל לדרוש את ה׳ מעמו:

כי לא יתנבא עלי טוב. מעת אשר שלחתי את בן הדד:

אל יאמר וכו׳. כי את אשר ישים ה׳ בפיו, אותו ידבר:

עוד יש נביא אחד לה', רק שנאתיו כי לא יתנבא, וזה ידע כי נבואותיו עד עתה היה רע עליו, ולכן בד"ה אמר כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה הוא, ומזה ידע שגם עתה לא יתנבא טוב, אל יאמר כן כי הנביא לה' רק אשר ישים אלהים בפיו אותו ידבר:

כי לא יתנבא עלי טוב כ"א רע. ידמה שמיכיהו בן ימלה היה הנביא שהתחפש באפר והתנב' לו רע על דבר שלוחו בן הדד בשלו':