רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל. שְׁלשֶׁת לִמּוּדֵי מְשָׁלוֹת, שָׁלשׁ פְּעָמִים כָּתוּב 'מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה' בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי.
וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה. שְׁלשָׁה אֵלֶּה, וְשִׁיר הַשִּׁירִים, וְקֹהֶלֶת.
וָאָלֶף. בְּכָל אֶחָד כְּדַי הוּא לִלְמֹד. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּכָל פָּסוּק שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וְעַל כָּל מָשָׁל, אֶלֶף וַחֲמִשָּׁה טְעָמִים.
