מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים. קִירוֹת אֶרֶז אֵצֶל קִיר הָאֶבֶן, כְּדֵי לָטוּחַ עָלָיו זָהָב, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּה (פסוק כא): וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת פְּנִימָה זָהָב סָגוּר, וְאִי אֶפְשָׁר לָטוּחַ זָהָב עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים, כִּי אִם בְּעֵצִים וּבְמַסְמְרוֹת.
קִירוֹת הַסִּפֻּן. קִירוֹת הָעֲלִיָּה.
אֶת קַרְקַע הַבַּיִת. הָרִצְפָּה כֻּלָּהּ.
וּבְנָא יַת כּוֹתְלֵי בֵיתָא מִלְגָאו בִּמְחִיצַת אַרְזַיָא מֵאַרְעִית בֵּיתָא עַד כּוֹתְלַיָא עַד מָטֵי שְׁמֵי שַׁרְיָתָא חָפֵי נִסְרִין דְאַרְזָא מִלְגָיו וַחֲפָא יַת אוּשֵׁי בֵיתָא בִּמְחִיצַת בִּירְוָן:
ויבן את קירות וגו׳. לפי שכל הבית היה בה טוח זהב מבפנים, ואי אפשר לטוח הזהב על האבנים, ולזה חפה את הקירות מבפנים בצלעות ארזים, ועליהם הטיח את הזהב:
קירות הספן. הוא התקרה העשוי גבים גבים:
את קרקע הבית. להיות לה לרצפה:
מביתה. מבפנים:
בצלעות. ענינו נסרים ולוחות:
קירות הספון. תקרה המכסה:
ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים, בנה קירות שניים של ארזים, ומפרש שבנין זה היה, א. בקירות שצפה עץ, ושהיה הציפוי הזה מן הקרקע עד קירות הסיפון ר"ל עד התקרה (וזה היה רק בהיכל כי בדביר לא היה הציפוי מגיע רק עד שליש הבית העליון) ב. ברצפה שצפה את הקרקע בצלעות ברושים, וזמ"ש בד"ה ואת הבית הגדול חפה עצי ברושים, ר"ל קרקע הבית, כי הקירות היה בעצי ארזים, והנה זה היה רק בבית הגדול שהוא ההיכל, כי בדביר היה שם שני שנויים, א. שלא חפה את הקירות בעצים רק עד שליש העליון, כמשי"ת בפסוק שאח"ז, ב. שאת קרקע הבית לא חפה בעצי ברושים, כי פה מדבר רק מן ההיכל, וכן בד"ה דייק ואת הבית הגדול חפה עצי ברושים, אבל בדביר שהוא קה"ק חפה את קרקע הבית בזהב לבד על האבנים (כמ"ש בפסוק ל') ואת שליש הבית העליון חפה באבן יקרה שע"ז כתב בד"ה ויצף את הבית אבן יקרה, כי זה מגביל לעומת מ"ש ואת הבית הגדול חיפה עצי ברושים, אמר ויצף את הבית ר"ל הבית הקטן חפה אבן יקרה לתפארת:
